Антуан Сент-Экзюпери: הנסיך הקטן

אבל אם תאלף אותי, יהיה זה כאילו שמש נכנסה והאירה את חיי. אני אכיר את צליל צעדיך, והוא יהיה שונה מכל האחרים. למשמע צעדים אחרים אני זוחל אל מתחת לאדמה, אבל קול צעדיך יקרא לי, כמו מוסיקה, לצאת ממחילתי.

ותראה! אתה רואה את שדה החיטה שם למטה? אינני אוכל לחם, וחיטה אין לה שימוש בשבילי. שדות החיטה אינם אומרים לי דבר, וזה עצוב, אבל לך יש שיער זהב, וזה יהיה נהדר! החיטה, גם לה צבע זהב, והיא תזכיר לי אותך. ואני אוהַב לשמוע את רחש הרוח בחיטה…”

השועל תלה את מבטו בנסיך הקטן.

“בבקשה…אלף אותי!”, הוא אמר.

“אני רוצה מאד”, אמר הנסיך הקטן. “אבל אין לי זמן. עלי למצוא חברים, ולהכיר דברים רבים”.

“אפשר להכיר רק מה שמאלפים”, אמר השועל. “לבני האדם כבר אין זמן להכיר באמת. הם קונים הכל מוכן מן המדפים בחנויות, אבל אין חנות שמוכרת חברים, ולכן לבני האדם אין חברים. אם אתה רוצה חבר, אלף אותי…”

“מה עלי לעשות?”, שאל הנסיך הקטן.

“צריך לנהוג באורך רוח”, ענה השועל. “קודם תשב במרחק מה ממני, ככה, בדשא. אני אביט בך מזווית העין, ואתה לא תאמר כלום. מלים הן מקור לאי הבנות. אבל בכל יום תשב קצת יותר קרוב אלי…”

למחרת הנסיך הקטן שב.

“טוב יותר לבוא בכל פעם באותה שעה”, אמר השועל.

“אם, למשל, תבוא תמיד בארבע אחר הצהרים, אזי בשעה שלוש אני אתחיל להרגיש מאושר. אני ארגיש מאושר יותר ויותר ככל שהשעה ארבע תקרב, ובשעה ארבע אכסוס ציפורניים מציפיה ודאגה. אני אגלה את מחיר האושר! אבל אם תבוא בכל פעם בשעה אחרת, לבי לא ידע מתי להתכונן לקראתך… חייבים לנהוג לפי הרגלים קבועים…”

“מה הם הרגלים קבועים?” שאל הנסיך הקטן.

“גם זה משהו שלעתים קרובות שוכחים”, אמר השועל. “זה מה שעושה יום אחד שונה מיום אחר, שעה אחת שונה מרעותה. יש הרגלים קבועים למשל, בין הציידים - בכל יום חמישי הם רוקדים עם הנערות שבכפר. לכן יום חמישי הוא יום נפלא בשבילי! אני מטייל עד הכרמים. אילולא הציידים היו רוקדים ביום קבוע, כל הימים זהים בשבילי, כל יום דומה למשנהו, ולא היה לי אף יום אחד של חופש”.

ובכן, הנסיך הקטן אילף את השועל, וכאשר שעת פרידתם הלכה וקרבה:

“אה”, אמר השועל, “אני אבכה”.

“זו אשמתך”, אמר הנסיך הקטן, “לא רציתי לפגוע בך. אבל רצית שאאלף אותך…”

“בוודאי”, אמר השועל.

“ועכשיו אתה עומד לבכות!” אמר הנסיך הקטן.

” בוודאי “, אמר השועל.

“אם כך לא היה לך רווח מזה”.

“היה לי רווח”, אמר השועל, “בגלל צבע החיטה”.

והוא הוסיף:

“לך והבט עוד פעם אחת בשושנים. אתה תבין עכשיו שהשושנה שלך יחידה ומיוחדת בכל העולם.

ואז תחזור להיפרד ממני לשלום, ואני אתן לך סוד במתנה”.

הנסיך הקטן הלך להביט שוב בשושנים.

“אינכן דומות לשושנה שלי”, הוא אמר, “אתם עדיין אינכן ולא כלום. איש לא אילף אתכן, ואתן לא אילפתן אף איש. אתן כמו השועל שלי כאשר פגשתי אותו לראשונה. הוא היה רק שועל כמו מאות אלפי שועלים אחרים. אבל רכשתי את ידידותו, ועכשיו הוא יחיד ומיוחד בעולם”.

השושנים היו נבוכות מאד.

“אתן יפות, אבל ריקות מתוכן”, הוא המשיך. “אף אחד לא ימות בעדכן. כמובן, עובר אורח עלול לחשוב שהשושנה שלי דומה לכן, אבל היא, רק היא חשובה יותר מכולכן, כי אותה השקיתי, כי אותה כיסיתי בפעמון זכוכית, כי בשבילה הצבתי פרגוד שיגן עליה מפני הרוח, כי למענה הרגתי את הזחלים (פרט לשניים או שלושה שניצלו בגלל ליופיים). כי היא זו שהאזנתי לה כאשר התרברבה, והתאוננה, ולפעמים גם לא אמרה כלום. כי היא השושנה שלי”.

ואז חזר לפגוש את השועל.

“להתראות” הוא אמר.

“להתראות”, אמר השועל.

“הנה הסוד שלי. הוא סוד מאד פשוט:

הלב בלבד, רק הוא רואה נכונה. הדברים החשובים סמויים מן העין”.

“הדברים החשובים סמויים מן העין”, חזר אחריו הנסיך הקטן, כדי לזכור היטב.

“הזמן שהקדשת לשושנה שלך הוא שעושה אותה חשובה”.

“הזמן שהקדשתי לשושנה שלי…” שינן הנסיך, כדי לא לשכוח.

“בני האדם שכחו אמת זו”, אמר השועל. “אבל אתה אל תשכח:

כאשר אתה מאלף מישהו אתה אחראי לו לעולמי עד. אתה אחראי לשושנה…”

“אני אחראי לשושנה”, חזר אחריו הנסיך הקטן, כדי להיטיב לזכור…

“בוקר טוב”, אמר הנסיך הקטן.

“בוקר טוב”, אמר פקח הרכבות.

“מה אתה עושה כאן?” שאל הנסיך הקטן.

“אני משלח את הנוסעים בקבוצות של אלפים”, אמר מבקר הרכבות. “אני מביא רכבות כדי להוביל בהן את הנוסעים, ככה וככה ימינה, ככה וככה שמאלה.”

ורכבת אקספרס מנצנצת חלפה על פניהם בשאגה רועמת, אשר הרעידה את כותלי התא של מבקר הרכבות.

“הם ממהרים מאד”, אמר הנסיך הקטן. “מה הם מחפשים?”

“זאת אפילו מהנדס הקטר איננו יודע”, אמר פקח הרכבות.

ועוד רכבת אקספרס מנצנצת שעטה לידם בכיוון ההפוך.

“הם כבר חוזרים כלעומת שבאו?” חקר הנסיך הקטן.

“אלה רכבות אחרות”, אמר מבקר הרכבות. “זוהי תחנת רכבת”.

“הם אינם שבעי רצון במקום שהם נמצאים בו?” שאל הנסיך הקטן.

“איש לעולם איננו שבע רצון במקום שהוא נמצא בו”, אמר פקח הרכבות, ורעם של רכבת אקספרס שלישית התגלגל לידם.