Антуан Сент-Экзюпери - הנסיך הקטן

הוא ענה:

“לא חשוב. צייר לי כבשה…”

בְּרם אנוכי מעולם לא ציירתי כבשה, לכן ציירתי עבורו אחד משני הציורים אשר ידעתי לצייר. היה זה הציור של נחש בריח מבחוץ, ונדהמתי לשמוע את הברנש הקטן אומר:

“לא, לא! אינני רוצה פיל בתוך נחש בריח. נחש בריח הוא יצור מסוכן מאד, ופיל הוא מגושם. במקום בו אני גר הכל קטן מאד. נחוצה לי כבשה. צייר לי כבשה.”

אזי, ציירתי ציור.

הוא התבונן בו בקפידה, ואמר:

“לא. כבשה זו חולה. צייר לי אחרת.”

ציירתי תמונה נוספת.

חברי הקטן חייך ואמר לי בסלחנות:

“אתה רואה בעצמך”, הוא אמר, ” זו איננה כבשה כלל. זה כבש. יש לו קרניים.”

ציירתי ציור נוסף, וגם הוא נדחה, כמו האחרים.

“זו זקנה מדי. אני רוצה כבשה שתחיה שנים רבות”.

לאחר זאת פגה סבלנותי, והיה עלי לשוב בדחיפות לפירוק המנוע. שרבטתי את הציור הזה, והסברתי לו: “זו תיבה. הכבשה אשר ביקשת נמצאת בתוכה.”

להפתעתי אורו פניו של שופטי הצעיר:

“זה בדיוק מה שרציתי! אתה חושב שהכבשה הזאת תזדקק להרבה עשב?”

“למה?”

“כי במקום בו אני גר הכל מאד קטן…”

“לבטח יהיה שם די עשב בשבילה”, אמרתי, “נתתי לך כבשה מאד קטנה.”

הוא רכן על הציור: “לא כל כך קטנה… תראה, היא הלכה לישון…”

וכך התוודעתי אל הנסיך הקטן.

זמן רב נדרש לי כדי להבין מאין הגיע. הנסיך הקטן, אשר הציג בפני שאלות כה רבות, כאילו לעולם לא שמע את אשר שאילתיו אני. הפרטים התחוורו לי רק ממלים בודדות שנאמרו מפעם לפעם. כך למשל, בפעם הראשונה שראה את המטוס שלי (לא אצייר את המטוס, זהו ציור מסובך מדי עבורי), הוא שאל אותי:

“מה החפץ הזה?”

“זה לא חפץ. זה טס. זה מטוס. המטוס שלי”, אמרתי, והסברתי לו שאני יכול לטוס.

ואז קרא: “מה! נפלת מהשמיים?”

“כן,” השבתי בענווה.

“או, זה מצחיק!”

והנסיך הקטן פרץ בצחוק נחמד, שהכעיס אותי מאד. אני מצפה שרוע גורלי יילקח ברצינות. והוא הוסיף:

“אם כך גם אתה באת מן השמים! איזו היא הפלנטה שלך?”

כך התבהרה לי פיסה קטנה מן המסתורין של הוויָתו.

מיהרתי לשאול אותו: “אתה בא מפלנטה אחרת?”

אבל הוא לא השיב. הוא הניד בראשו לאט, בלי להתיק מבטו מן המטוס: “לבטח לא באת ממקום מאד מרוחק…”

לאחר זאת נעטף הרהורים שנמשכו זמן רב.

הוא נטל את הכבשה שלי מכיסו והשקיע עצמו בבחינה של הנכס שלו.

נקל לשער את הסקרנות שהתעוררה בי בגלל גילוי זה אודות “פלנטה אחרת”. ניסיתי לחשוף פרטים נוספים .

“אישי הקטן, מנין אתה בא? מהו אותו ‘מקום בו אני גר’ שעליו אתה מדבר? היכן בכוונתך לשמור את הכבשה?”

אחרי שקט מהורהר, הוא ענה:

“מה שטוב בקופסה שנתת לי הוא, שבלילות היא יכולה לשמש בית לכבשה.”

“כך הדבר. ואם תהיה טוב, אתן לך גם חֶבל, כדי שתוכל לקשור את הכבשה במשך היום. ואף עמוד, שתוכל לקשור אותה אליו. “

הנסיך הקטן נחרד מן ההצעה:

“לקשור אותה! איזה רעיון משונה!”

“אבל אם לא תקשור אותה”, אמרתי, “היא תתעה להיכן שהוא ותלך לאיבוד.”

חברי פרץ שוב בצחוק מתגלגל.

“אבל לאן אתה חושב שהיא תלך?”

“לכל מקום. ישר קדימה.”

אז ענה הנסיך הקטן בכובד ראש:

“זה לא חשוב. במקום בו אני גר, הכל מאד קטן!”

וקצת בעצב, הוסיף:

“ישר קדימה אי אפשר להגיע מאד רחוק…”

כך גיליתי עובדה שניה רבת חשיבות: הפלנטה ממנה הגיע הנסיך הקטן, ממדיה אינם גדולים משל בית!

זה לא הפתיע אותי. ידוֹע ידעתי שבנוסף לכוכבי הלכת הגדולים כגון ארץ, צדק, מאדים, וּוֶנוס, אשר ניתנו להן שמות, יש מאות פלנטות, אחדות מהן כה קטנות שקשה לראותן בטלסקופ.

כאשר אסטרונום מגלה פלנטה אחת מאלה, הוא אינו מעניק לה שם, אלא מספר. הוא עשוי לקרוא לה למשל “אסטרואיד 3251”.

יש לי נימוקים כִּבדי־משקל להאמין שהפלנטה ממנה הגיע הנסיך הקטן היא אסטרואיד שכינויו B-612

אסטרואיד זה נצפָּה רק פעם אחת דרך הטלסקופ. היה זה בשנת 1909, על ידי תוֹכֶן תורכי.

לאחר שגילה את תגליתו, הציג אותה האסטרונום התורכי בפני הקונגרס האסטרונומי הבינלאומי, בתצוגה מרשימה, אבל איש לא האזין לדבריו, משום שהיה לבוש בתלבושת תורכית. כאלה הם המבוגרים.

למזלו של אסטרואיד B-612, חוקק השליט התורכי חוק המחייב את נתיניו, ייהרג ובל יעבור, ללבוש בגדים אירופאים.