Михаэль Лайтман: Книга 12. Раскрытие Творца (старое издание)

בשנת 1996 יצאה קלטת ניגונים שחוברו על ידי בעל הסולם. הניגונים מובאים כפי ששמעם הרב מיכאל לייטמן מרבו, ברוך שלום הלוי אשלג, בנו בכורו וממשיך דרכו של בעל הסולם. הם עברו עיבוד המתאים לזמנינו. תווי הניגונים מופיעים בספר «שמעתי», היוצא לאור על ידי עמותת בני ברוך.

«ההשגה מתחילה מתורת הנסתר ורק אחר כך משיגים יתר חלקי התורה. ולבסוף משיגים את התורה הנגלית.» (הגאון מוילנא. סידור)

«האיסור ללמוד קבלה היה רק לזמן קצוב עד 1490. ומ1540– והלאה צריכים לעודד את כולם לעסוק בספר הזוהר, מפני שרק על ידי לימוד הזוהר תבוא האנושות לגאולה הרוחנית ולביאת המשיח. ולכן אסור להתחמק מלימוד הקבלה.» (הרב אזולאי. ספר «אור החמה»).

«אי אפשר שכל כלל ישראל יבואו לטהרה הגדולה הזו, זולת על ידי לימוד הקבלה, שהיא הדרך הקלה ביותר, המספיקה גם לקטני הדעת, מה שאין כן בדרך העסק בתורת הנגלה בלבד, אי אפשר לזכות על ידה, זולת ליחידי סגולה, ועל ידי יגיעה רבה, אבל לא למרבית העם» (הרב יהודה אשלג ז"ל, ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות ל"ו).

«אוי לאלו שלא רוצים ללמוד את הזוהר, מפני שהם מביאים לעולם עוני, מלחמות ואסונות.» («תיקוני הזוהר», תיקון 30)

«לימוד ספר הזוהר מעל ועדיף על כל לימוד אחר» (החיד"א)

«הגאולה וביאת המשיח תלויים רק בלימוד הקבלה». (הגאון מוילנא. ספר «אבן שלמה» 11,3)

«על לימוד הזוהר אין שום הגבלות…» (החפץ חיים)

«אם דורי היה שומע בקולי, היה לומד כבר מגיל תשע ספר הזוהר, וכך היה רוכש יראת שמים במקום חכמה חיצונית». (הרב איזיק מקומרנו, ספר «נוצר חסד»)

«אני קורא לכל אחד, להקדיש כל יום לכל אחד זמן ללימוד הקבלה, מפני שבזה תלוי ניקוי נשמתכם». (הרב יצחק כדורי)

א) «בריש מלים, מצאתי לי צורך גדול לפוצץ מחיצת ברזל, המצויה ומפסקת בינינו לבין חכמת הקבלה, מעת חורבן הבית ואילך, עד דורנו זה, שהכבידה עלינו במדה חמורה מאד, ומעוררת פחד שלא תשתכח ח»ו מישראל". המחיצה הזו היא מקור כל היסורים בכל ימי האנושות! ואותה רוצה לפוצץ בעל הסולם.

«והנה כשאני מתחיל לדבר על לב מי שהוא, אודות העסק בלימוד הזה, הנה היא שאלתו הראשונה, למה לי לדעת כמה מלאכים בשמים, וכיצד נקראים הם בשמותיהם, האם לא אוכל לקיים את כל התורה כולה על פרטיה ודקדוקיה בלי ידיעות הללו». היינו, שהנשאלים חושבים שחכמת הקבלה מדברת על דברים שלא שייכים לחיינו, אלא על מושגים מופשטים, רחוקים ולא חשובים לחיינו. הם חושבים שחכמת הקבלה היא מיסטיקה וסגולות.

ואחר כך שאלתו השניה: «שנית ישאל, הלא כבר קבעו חכמים, שצריכים מתחילה למלאות כריסו בש»ס ובפוסקים. ומי הוא שיוכל לרמות את עצמו, שכבר גמר כל התורה הנגלית, ורק תורת הנסתר חסרה לו".

ואחר כך השלישית: «שלישית, הוא מפחד שלא יחמיץ ח»ו מחמת העסק הזה. כי כבר קרו מקרים שנטו מדרך התורה בסבת העסק בקבלה. וא"כ הצרה הזאת למה לי. ומי פתי יכניס את עצמו בסכנה על לא דבר". מקובל לחשוב שאדם, המתחיל ללמוד את חכמת הקבלה בהכרח נחלש בקיום תורה ומצוות, מפני שדואג בעיקר לכוונה ולא למעשה.

ואז עולה השאלה הרביעית: «רביעית, אפילו החובבים את הלימוד הזה, אינם מתירים אותה אלא לקדושים משרתי אל, ולא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול».

השאלה החמישית היא העיקרית: "ועיני הרואות, שבני תורה שבדורי, כולם המה עמי בדעה אחת, ושומטים ידיהם מלימוד הנסתר, וגם מיעצים לשואליהם, שבלי שום פקפוק מוטב ללמוד דף גמרא במקום העסק הזה.

ב) כל התרוצים כולם, לאי למידת חכמת הקבלה, נובעים מכך שהם לא מבינים מה היא תכלית הבריאה. מפני שלא מבינים את תכלית הבריאה, באות השאלות הזועמות לאדם: «מהו הטעם בחיי?», «מהי סיבת כל יסורי?» «מהי תכלית חיי?».

למרות שכל חוקרי הדורות ניסו לענות על השאלות האלה, בכל זאת הן עדיין נצבות לפנינו, מנקרות במוחינו, משפילות אותנו ומכאיבות לנו ללא תשובה. הפתרון הרגיל שאנחנו מוצאים לשאלות האלה הוא לשכוח מהן ולהסחף בזרמי החיים. לכן לימוד הקבלה מתאים רק למי שמתמיד ושואל את השאלות האלה ומחפש להן תשובה.

בעל הסולם מתאר זאת כך: "אכן, אם נשים לבנו להשיב רק על שאלה אחת מפורסמת מאוד, בטוח אנכי שכל השאלות והספיקות הללו יתעלמו מן האופק ותביט אל מקומם ואינם. והיינו השאלה הזעומה הנשאלת מכל בני ירד, שהיא: מהו הטעם בחיינו. כלומר, מספר שנות חיינו הללו, העולים לנו ביוקר כל כך, דהיינו מרבית היסורים והמכאובים שאנו סובלים בעדם, בכדי להשלימם על אחריתם, הנה מי הוא הנהנה מהם. או ביתר דיוק, למי אני מהנה.

והן אמת שכבר נלאו חוקרי הדורות להרהר בזה, ואין צריך לומר בדורנו זה, שלא ירצה מי שהוא אפילו להעלותה על הדעת. עם כל זה עצם השאלה בעינה עומדת בכל תוקפה ומרירותה, שהרי לעתים היא פוגשת אותנו בלתי קרוא, ומנקרת את מוחינו, ומשפילתנו עד עפר, בטרם שנצליח למצוא התחבולה הידועה, דהיינו, להסחף בלי דעת בזרמי החיים, כדאתמול".

ג) אכן, לפתרון חידה סתומה זו דיבר הכתוב «טעמו וראו כי טוב ה'»… וא"כ מוכרחים אתם לנסות הצלחתכם בלימוד הקבלה".

"ולפי זה, יש לשאול, אם כך, למה זה חייבו המקובלים לכל איש ללמוד חכמת הקבלה, אמנם יש בזה דבר גדול, וראוי לפרסמו, כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה.