Михаэль Лайтман - Книга 12. Раскрытие Творца (старое издание)

בסופו של דבר דרך היסורים צריכה להביא את כל האנושות לתיקון. זה תהליך שמצטבר בתוך הנשמה, ללא הכרת האדם, בלי הכרת הדורות, לא בצורה ברורה לנו. כל סבל וסבל, כל מאמץ, כל פעולה בתוכנו, כל רצון שלנו, מצטברים ברוחניות בתוכנו. אין דבר שנעלם, כל מה שחוינו בחיינו נשאר כמו בקופסה סגורה, כולל המחשבות, הרצונות והידיעות.

בתחילת הבריאה הכל היה בעירבוביה ולאט לאט האנושות עושה הפרדות בין הפרטים. בסופו של דבר יתחוור לה שההתפתחות לפי הרצון לקבל מביאה רק יסורים, ושהיא לא לטובתה. הגילוי הזה לעיני האנושות צריך להתרחש באופן שבו כוח ההתגלות הזו ישלול את כל הטבע החומרי שלנו.

באופן זה ימשך התהליך דורות רבים. אבל לסבל הזה יש גם פתרון אחר, פשוט ומידי, לכל מי שרוצה להקל על דרך יסוריו. הפתרון הוא «דרך התורה». יש להבין את המושג «דרך התורה» באופן שונה מן המקובל. הכוונה היא לדרך שמאפשרת לאדם לחוות ולקבל את כל השפע והתענוג שהוכן לו, בלי הגבלה.

למטרה זו בלבד ניתנה דרך התורה. דרך התורה זו דרך המנוגדת לטבע האדם, אבל אפשר להשיגה על ידי קריאה ולימוד מספרים שכתבו מקובלים. כל ספרי התורה, מהתנ"ך ועד אלה שנכתבו בתחילת המאה שלנו, הם ספרי קודש שכתבו אנשי השגה. כשאדם לומד בהם, ויש לו כוונה אמיתית לתקן את עצמו ולהתעלות מעל הטבע שלו, הוא מעורר על עצמו אור מקיף המפתח את הנקודה שבלב.

המיוחד בספרים שנכתבו בשפת הקבלה הוא שהם מעוררים אורות מקיפים באינטנסיביות כה רבה, כך שאפילו הנשמות הגסות שהתגלגלו לעולמנו בדור הנוכחי מקבלות את התיקון המתאים. בדרך זו כל אחד ואחד יכול להתחיל לתקן את עצמו.

מאד חשוב לדעת מה לקרוא, ולמי שלא רוצה להכשל, מומלץ לקרוא רק ספרים של המקובלים הגדולים של דורנו: הרב יהודה אשלג, בעל הסולם, ובנו בכורו הרב ברוך שלום אשלג, (רב"ש). בכתבים שלהם נמצאת המתודיקה האחרונה, השיטה האחרונה, איך להגיע לרוחניות המתאימה לנשמות בדורנו.

זה לא אומר שכל הספרים האחרים לא נכונים, אלא שהם לא מתאימים לנשמות שלנו. הסיבה היא שהם נכתבו לנשמות אחרות בדורות קודמים, ולא על ידי מקובלים בני זמנינו, בני המאה שלנו.

«מתן תורה».

«פרי חכם» – 2 חלקים: מאמרים ומכתבים.

«ספר ההקדמות».

«תלמוד עשר הספירות» – 16 חלקים.

«בית שער הכוונות».

«אור הבהיר».

«אבן ספיר».

ספר «עץ חיים» של האר"י עם פירושו של בעל הסולם.

ספר «הזוהר» עם פרוש הסולם.

בנו בכורו של בעל הסולם, הרב ברוך שלום אשלג ז"ל היה לממשיך דרכו. הספרים שלו בנויים בדיוק לפי מה שלימדו אביו. הוא מפרש קצת יותר, ובעדינות רבה, את כתבי אביו. בדרכו המיוחדת הוא מקרב אלינו את מושגי הקבלה, ומקל על הבנתנו את הפירוש האמיתי של כתבי הזוהר והאר"י הקדוש.

«שמעתי».

«דרגות הסולם» – 4 כרכים.

«ברכת שלום» – 2 כרכים.

«ספר המאמרים».

«הקדמות לחכמת האמת» עם פירוש רב"ש.

«פתיחה לחכמת הקבלה» עם פירוש רב"ש.

«איגרות רב»ש".

בכדי לעזור ללומדים שלא להיכשל, חוברו לוח שאלות ותשובות, ולוח פרוש המילים והמושגים. במשך הלימוד מופנית תשומת הלב לאמת הרוחנית ולא לעמקות או להיקף ההבנה. מה שחשוב הוא שהלומד יקבל דחף להתקדמות רוחנית ולא רק שכלית.

מטרת הלימוד היא שהאדם ימצא ויגלה את הקשר בינו לבין מה שכתוב בספר. היא חייבת להיות מול עיניי הלומד, כי רק מהסיבה הזאת כתבו לנו המקובלים את מה שהשיגו בעצמם. לא בשביל להחכים ולדעת כמו מדענים, איך בנויה ומתנהגת המציאות. לצורך ההבנה הנכונה מיועד «מילון הערכים». רק אם האדם יודע לפרש נכון את כל המילים שהוא קורא, מותר לו לקרוא וללמוד משהו מתורת הקבלה. אחרת יפרש את ספרי התורה כמו סיפורים היסטוריים, ויטעה בדמיונות שווא.

המקובלים כותבים על מה שהם מרגישים בעולמות העליונים, על הכוחות העליונים ועל מה שמתגלה להם שם, קודם כל בשביל אנשים כמותם, כי ללימוד אחד מהשני יש תועלת גדולה לכל אחד מהם, ואחר כך גם בשביל יתר האנשים, אלו שאין להם חוש רוחני, אלו שבשבילם הרוחניות עדיין נסתרת.

כשאדם רגיל לומד את מה שכתבו המקובלים הוא לומד את הנסתר ממנו. רק לאחר שהוא רוכש, דרך הלימוד בכתבים, את החוש שישי, הוא מתחיל לראות ולהרגיש מה שקודם היה בשבילו נסתר, וזה הופך להיות עבורו נגלה. בעצם, כיוון החקירה וההתפתחות בכל תחום בעולם הזה, ובעולמות העליונים, הוא מהנסתר לנגלה.

המקובלים כתבו את הדברים הרוחניים שהם הרגישו ואת התפעלותם מהכוחות הרוחניים בכמה שפות, כמו שבעולמנו משתמשים באמצעים שונים כדי להעביר אחד לשני הרגשות וידע.

להרגשות שלנו אין מילים. לכן כשאנחנו רוצים לבטא הרגשה ולהעבירה למישהו אחר, אנחנו חייבים להלביש אותה בעטיפה. זאת בכדי שהשני יוכל לקלוט את העטיפה הזו, להבין, לדמיין וליצור בעצמו, בתוכו, את אותה ההרגשה שאנחנו מרגישים. הוא קולט את העטיפה, ומגלה את הפנימיות שבה בעצמו. כך הוא מבין אותנו. כשאני מרגיש הרגשה מסוימת, ורוצה להעביר אותה בלבוש מתאים כדי שגם השני יבין ויצור אותה בתוכו, אני מעביר את ההרגשה במילים.